הרחבה על אימון

מהו אימון

אימון זאת הטכניקה שנמצאה עד כה כדי לגעת במסתורין, לחוות את ההתבהרות ואת האוורור מהמחשבות שהרבה פעמים מכוונות אותנו ומנהלות אותנו שלא לטובתנו.

באימון נפתח שער של האדם בתוך עצמו לגעת ברגע וברגש הקיים בו בצורה נקייה, פתוחה ואמיתית.
בשטף החיים אנחנו פוגשים המון רגשות חלקם מטלטלים אותנו בחוזקה ( כאב חזק שמחה מתפרצת) לחלקם אנחנו רגילים וחיים איתם בקביעות ( כמו אי נוחות שנובעת מבושה, מכעס, מהתרגשות) . הרגשות האלה הם שער, שער לחוות את עצמנו במלאות כשניתן להם מקום, שער ללמוד על המחשבות שלנו שמייצרות את הרגשות ומטלטלות אותנו, שער לעבור דרכם ולהתרחב, לעבור דרכם ולגדול.
הצורה בה מתקיים האימון היא קודם כל זיהוי הרגש, לפעמים נגדיל אותו כדי ללמוד, לפעמים נכנס לתוכו, נבחין בנוכחות שלו, בצורה, בצבע, במקום בו הוא נמצא בגוף. נזמין את הרגש באימון להיות נקי מדויק, בלי שיפוטיות, בלי פרשנות, ובלי תוספות. לפעמים כמו ילדים, ניתן לעצמנו לחוות את הרגש במלואו. זה כשלעצמו הינו עולם ומלאו, ויכול ליצור שינוי גדול מאוד ביחס שלנו לעצמנו.

בשלב הבא נזהה את המחשבה שיוצרת את הרגש, המחשבה שצפה על פני ההכרה רגע לפני שהגיעה ההתעוררות הרגשית.
לדוגמא: אני מזהה את הרגש- כעס. כדי לגלות את המחשבה שעוררה את הרגש אשאל: מה מכעיס אותי? גם כאן אנחנו מוזמנים לענות כמו ילדים, מה שעולה, להיות מופתעים, להיכנס למרחב לא ידוע, ולהעמיק. כדי להכיר את עצמנו באמת לפעמים נשאל שוב ושוב- מה מכעיס בזה? בתמימות, באמת מה מכעיס בזה? הוא הדין לגבי כל רגש אחר שעולה, מה מכאיב בזה? למה אני אשמה?

כך נחשוף שכבה אחרי שכבה את אמונות היסוד העמוקות שלנו על איך דברים ״צריכים״ להיות.
לפעמים זה יספיק כדי לעורר אותנו אל האמת.
לפעמים יגיע בעקבות החשיפה הזו ידע פנימי, תובנות פשוטות שבעצם היו שם כל הזמן מרגע שנולדנו.
הידע יוכל לצמוח מבפנים או להגיע מבחוץ מהמאמן, זה תפקידו, ללוות, להיות נוכח, להיות מים שקטים ולהרחיב את הידע הפשוט והאמיתי.
בזמן האימון אנחנו מתעוררים ויוצרים רווח בין ה״אני״ ובין המחשבות, כך מתאפשר מבט של הצופה, המתבונן, העד שיכול במקום להיות מזוהה ומזדהה עם המחשבה, להיות צופה ומתבונן בתנועה שמתרחשת בפנים, וכשיש עין פנימית בתוכי שצופה במה שקורה לי, יש מבט רחב ומלא על המציאות ועל מה שקורה ויכולת לגעת בנצח, במסתורין ובאלוהות.

אימון בסינרגיה, הינו אימון שנוצר מתוך מפגש ומתוך הבנה עמוקה שרגשות שאנו מעוררים אחד בשני באו ללמד כל אחד מאיתנו משהו אישי על עצמו, מתוך הבנה שבעצם אנחנו אחד ואין שני צדדים, אשם וזכאי, צודק וטועה, אלא אנו באותו צד וכל אחד נקרא להתעורר דרך השני ודרך הרגשות שהשני מעוררים בו. והדבר נכון גם כלפי אירועים שקורים, מתוך הבנה שהכול קורה נכון מדויק וטוב, שהדברים שמגיעים אלינו הם מראה לדברים הפנימיים ושכשנתאמן נוכל להוציא את המחשבות לאור ובכך לגדול ולצאת לאור בעצמנו, מתוך המסתורין הקיים בנו.

עוד על אימון

אימון הוא האפשרות להקשיב לתנועת הנשמה ולהיענות להזמנתה לריקוד.
אימון הוא היכולת לדעת את ההבדל בין תנועת הנשמה לבין התנועה שמייצר השכל. המיינד.
כאשר אנחנו לומדים להתבונן על תנועת המיינד מבלי להזדהות איתה, המחשבות יכולות לבוא וללכת, לשהות להתנסות ולחלוף. להמשיך בדרכן.
אנחנו השקט. המסך עליו מוקרן הכל. זהו ביתה של הנשמה.
אנחנו ממעטים לבקר בו משום שהמיינד יוצר תזזית, שלא לדבר על כך שהוא מוכר לנו כל כך, ולכן אנחנו נמשכים אליו פעם אחר פעם.
אימון לא מאמין לתזזית הזו אלא מסתכל עליה ושואל את עצמו,
מה ההבדל בינה לבין העולם האמיתי? במה שונה החומר שקורצה ממנו האשליה של המיינד מן החומר ממנו מורכבת הבריאה?
היכולת הזו לזהות את ההבדל ,לגור בעולם האמיתי ולהכיר את יופיו, יוצרת פשטות וקלות, שמחה ויופי.
אימון הוא מפגש בין שניים, שנותן לנו לראות את ההבדל, שבין מה שאנחנו באמת לבין מה שנדמה לנו שאנחנו.
המאמן הוא מים שקטים עליהם יכול המתאמן לראות את עצמו בבהירות מתעצמת