הנבט

11---6בדיוק היום יצא לי לחשוב על מקומה של הבחירה הרוחנית בחיינו, על כך שמשהו בנו רוצה להאמין שעם הבחירה ברוח משהו בחיים הופך יותר נכון וזורם, אך מצד שני המציאות מפגישה אותנו עם עוד ועוד אתגרים.
והדימוי היחידי שעלה בראשי הוא דימוי הנבט
למעלה יום אחד זה קורה. הזרע שהמתין רדום בתוך האדמה מתחיל להתעורר. כוחות של חיים וצמיחה מתעצמים בתוכו, לוחצים ומבקעים את קליפתו. נימי שורשים נשלחים, מגששים דרכם אל מקורות של הזנה. ונבט ירקרק מחלץ את ראשו ומוצא עצמו במעבה האדמה החשוכה. הממ...לא לזה הוא ציפה. הוא הרי תמיד ידע, בתוך תוכו, בחלומותיו, שבחוץ מחכים לו המרחב הפתוח, האויר הצלול, אור השמש הבהיר. והנה הוא פוגש מציאות אחרת – מציאות חשוכה, דחוסה, אטומה ולוחצת. האם לחושך יש סוף? האם יש בנבט קטן מספיק כח להגיע לעברו השני של החושך? איך ימצא את דרכו בתוך החושך הגדול? השאלות, הפחדים והספקות מציפים, אך קליפת הזרע כבר נתבקעה, והצמיחה שהחלה לא תוכל לסגת לאחור. הצמיחה קשובה לקול אחר, הצמיחה קשובה לאותו קול שלחש לו בחלומותיו, הצמיחה יודעת שמעבר לחושך מחכה לו הארץ המובטחת, הצמיחה נחושה לגדל את הנבט לעץ גבוה ורחב, הצמיחה חשה את אור השמש מבעד לשכבות האדמה, והיא יודעת איך להגיע לשם – פשוט לצמוח למעלה.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

חיפוש באתר

ידע חדש שפורסם

עשו לנו לייק בפייסבוק