חלומות וגעגוע שמוציאים אותי לאור-שיחה

אני לומדת בימים האלה לראות את ההבדל בין געגוע לבין דמיון. אני מתגעגעת וכשאני מתקרבת אני רואה שאני מתגעגעת למשהו שלא היה שם מזמן. שאולי לא היה שם בכלל.

אז זה כמו להתגעגע למשהו ולא למישהו.להתגעגע למשהו שאת רוצה לחוות?
כן. אני רואה את התעתוע. הולכת עם זה לאט. זה להיות בטוחה שאני מתגעגעת למישהו ואז לראות שהמישהו הזה לא היה או עשה מה שאני מתגעגעת אליו. ואז אני מתגעגעת למשהו ואז אני שרה עם אביתר בנאי "הורידי אודם שפתייך, אבק דרכים רחצי מרגלייך" בוכה איתו מיופי ולא חסר לי כלום פתאם.

האם הגעגוע עולה כמשהו מתוק או כמשהו מכאיב?
זה ככה: אני קמה בבוקר שמחה, ואז השכל מבקש שאתן סיבה. ואני כמו תלמידה טובה נותנת לו סיבה. ואחר כך מתחיל סיבוך. כי עכשיו חלק אחד שבי מאמין לסיבה (שאני חפשייה, שאני נטו לעצמי, שאני שקטה.....) וחלק בי כבר מקמט גבות ואומר: מה?!! מה פתאם . את לבד את לא חפשיה. את עם כל האחריות עלייך, את לא נטו לעצמך.
אז השכל עונה לשכל...
בדיוק. השכל עונה לשכל ואז הכל מסתבך. יש משהו שהפעם אני רואה בפשטות שכמעט מכאיבה אבל היא יפה כל כך . אני שמה לב לזה שאנחנו רוב הזמן לא נוגעים במציאות באמת. לא יכולים להבין אותה ומה שמושך אותנו ומה שאנחנו עוסקים בו הוא הדמיונות שלנו. געגוע זו דוגמא. אני מתגעגעת למשהו שלא היה אולי או שאני מתגעגעת למשהו שכבר יש בתוכי. וכנראה גם באביתר בנאי .ולכן הוא גם מזכיר לי את זה שזה כבר בי.
איך זה מתקשר לגעגוע ולדמיונות?
יהודית,אולי התפקיד של השכל בניהול הדימיונות. המחשבה מתעתעת ולוקחת אותנו לסיבוב על כנפי הדימיון,אבל לא במובן המרפא של הדימיון
מקסים! מה התפקיד המרפא של הדמיונות?
הו זה קל,זה כמו תפילה,אתה נע עם הרוח,אין כאן בכלל מקום למיינד. ואתה רואה. זה הכי הרבה שאני מצליחה להעביר במילים.
זה מדויק . השכל אשף בעיצוב דמיונות. אך השאלה כאן מתייחסת למספר רבדים....האם הזכרונות היו או לא היו זה כבר משהו אחר.
למה הכוונה?
וגם הגעגוע עצמו הוא הזמנה נפלאה לראות מאיזה מקום אני מתגעגעת. ממקום חסר או מלא ולמעלה מזה.
את יודעת, זה מזמין להסתכל על מה זה דמיון. אני חושבת שרבים מאיתנו חשבו במשך שנים, אני לפחות כך, שהדמיון בא משום מקום. ככה, מופיע לו. אבל בעצם, מה שאנחנו קוראים לו דמיון הוא בעצם הנשמה שמדברת. במצב הדמיון הזה, מצב החלימה הזה, אנחנו מקבלים אותו, את הקול הזה, ישיר יותר, פשוט יותר. ואנחנו פשוט יודעים אותו.
יש תמונות מהזיכרון שהן מעוותות את המציאות ויש תמונות שבאות מהחלימה...זה מדהים. מהנשמה....אני מרגישה ויודעת לפעמים כשזה קורה לי.
נכון,זה כמו ההבדל בין חלום שמשאיר מסר לחלום שהוא תעתוע שנוצר מערימת זכרונות ומחשבות
אני מרגישה שכדאי ללכת עם זה לאט לאט
חלומות וגעגועים-הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, ברור לי ששניהם באים מתוכי מתוך נשמתיי,כמו מוציאים אותי לאור. מזדהה מאד. אצלי געגוע/חלום/דמיון חד הם.
אני נזכרת שאתמול אחד הילדים בחוג טבע סיפר על נמר שהגיע אליו הביתה,נמר גדול-חלק מהילדים גיחכו ואמרו "זה לא יכול להיות" ואני אמרתי מתוך שהרגשתי "כן, יש מצב שהוא ראה נמר בעפרה.... "

אני מוצאת שהיום המטוטלת הזו שיוצר שהכל, שיוצרות המחשבות, רגע אושר ורגע עצב, רגע שמחה ורגע הלב נשבר- פחות מכאיבה לי. היא יותר כמו משהו להסתכל עליו ולראות אייך השכל יולד אותו בכל רגע. ומכיוון שאני עסוקה בהסתכלות, ומופתעת מן העוצמה של המטוטלת, ועוקבת אחריה, אני שקטה ואפילו נפעמת.
נכון זה מרגיש לי ממש אותו דבר ואז קורה שהדברים מוצאים מקום נפלא בלב.

האמת היא שלא רק בלב זה כמעט מאפשר טרנספורמציה מידית.

אשכרה רואה את עצמך מחוץ לעצמך!

בא לי לצחוק משמחה כשאני קוראת אותנו!

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

חיפוש באתר

ידע חדש שפורסם

עשו לנו לייק בפייסבוק