רק בן האדם נשאר

27---20דברי קוהלת ׳״עת לבנות ועת להרוס״ הטרידו אותי תמיד. לא נתנו לי מנוח.
זה לא שלא הבנתי. זה יותר שהבנתי שאני מבינה שטחית.

היום הפסוק חוזר וגר בתוכי. זה סימן לתת לו להישאר שם, חי ונושם בתוכי, ולשים לב שוב ושוב למה שאני רואה. למה שמתבהר.

כרגע רואה שלהרס יש תפקיד. ה״אני״ מקבל עזרה בלהיגמר. הסמלים מאבדים תוכן.
הביטחונות מוכחים כרייקים.
כל מה שאנחנו מנסים להיאחז בו מוכיח את עצמו כעלה נידף ומשענת קנה רצוץ.
כל דרך שנקטנו באה מגיעה למבוי סתום. גם הדרכים שהיינו בטוחים שעובדות ופותרות.

רק בן האדם נשאר.
בן האדם החי באחד
הניזון מן החכמה העילאית
הטובל ביופי האינסופי
המתעורר לעצמו
ולטבעו הנברא.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

חיפוש באתר

ידע חדש שפורסם

עשו לנו לייק בפייסבוק