לעשות אהבה עם החיים

נעים על סיבים של אור

23---2אנחנו נעים על סיבים של אור וחכמה גבוהה.
אנחנו לא יוצרים את החיים שלנו .
אנחנו נענים לקריאה שסיב האור קורא לנו, נושמים לתוכו ונספגים בו.
אנחנו לא היוצרים של החיים שלנו ולא של מה שבהם. זה בלבול שאנחנו הולכים איתו הרבה הרבה הרבה שנים.

לכן ההשתדלות שלנו איננה באה כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים או חושבים שאנחנו צריכים.
ההשתדלות שלנו היא מעשה האהבה שלנו עם החיים, עם בני האדם, עם להיות בן אדם ועם אלוהים.

לכן, אין כישלונות, כי אנחנו בכלל לא יודעים למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. ויחד עם זאת, אנחנו רוצים לעשות את זה לגמרי, מלא, כשחקני נשמה. כי ככה נועדנו לחיות. זו לא אסטרטגיה. זו לא דרך . זה הטבע שלנו. להיות שחקני נשמה.

באנו ללמוד את הבדל בין להתאמץ ולהשקיע כדי להגיע ולקבל, מה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים או את מה שאנחנו בטוחים שעלינו להשיג על מנת שנהיה מאושרים, לבין להשתדל במובן של לתת את כולי, להיות במלואי עם כל ליבי ונפשי בתוך דבר מה ולהיות נכונה להיות מופתעת ממה שמזומן לי.

וכל מה שמזומן לי מדויק לי להפליא.
לכן אין כישלונות ואין ריק. והיאוש מופיע רק מול מקום להגיע אליו.

אבל לאן נרצה להגיע, אם אנחנו משייטים על סיבי אור, סיבי אהבה שלמה, סיבים של חכמה נעלה ויופי מעבר לכל דמיון?

היי ברוכה

22---4הילדה שלי בת 5 היום
כל שנה החגיגות הופכות רחבות יותר,יש חגיגה משפחתית ויש את היום ה'אמיתי' בו היא נולדה והכי חשוב,החגיגה בגן.
כיוון שבמשך השבוע המשפחה המורחבת לא בבית,הקדמנו וחגגנו לה בליל שבת. הנסיכה הזמינה עוגת פרפר ( עוגת שוקולד עם "קספת" וסוכריות) ואחרי הסעודה, היא הביאה את העוגה וניהלה את כל הטקס .
(עכשיו תשירו היום יומולדת ואחרי הברכות "כן תזכי לשנה הבאה")
בכל שבת האיש מברך את הילדים,הם ניגשים אליו לפני הקידוש,הוא מניח את ידיו על ראשיהם ומברך את ברכת הבנים והבת .
הנסיכה התקרבה לאבא ,מרכינה את ראשה ומצפה לברכה,אחרי שאבא ברך ,לפי סדר כרונולוגי עברה אצל כולנו ובורכה בברכות יפיפיות וכמובן שזכינו גם לקבל ממנה ברכה- הכי שווה להתברך מכלת השמחה.
וזהו.
זאת הייתה תמצית החגיגה
בלי מתנות,
בלי בלונים,
נכון, שהייתה עוגה והרמנו אותה שש פעמים והיום היא גם קיבלה מתנה.
אבל הרגע הזה בו היא הייתה מבורכת וברכה אותנו.
היה כל כך משמעותי.
אמיתי
ומלא.
זה ככה.
כל רגע הוא זמן מבורך.
הרגע שאנחנו מקדשים,ממלאים בהוויה שלמה.
מאפשר לברכה לרדת ולהתקיים.
הברכה אינה צופה את העתיד,היא מאשרת את הקיים וממשיכה אותו.
היא נמצאת בכל אחד מאיתנו.
זה דבר גדול.לברך ולהתברך.
אנחנו בערב ר"ח אדר
ואני מברכת את כולנו בשמחה אמיתית שתמשיך כל השנה.
שמחה שקטה ופשוטה
שנכנסת לכל תא ותא ומאשרת את הברכה שכבר שורה בנו.

ללכת בלי לדעת לאן להגיע

18---7ללכת בלי לדעת לאן להגיע,
להרגיש את קרני השמש החמימות מלטפות בחום נעים,
לטפס ולצעוד בדרך כמעט לא צפויה.
להתרגש מהיופי שנגלה בכל רגע,
לתת לגוף להזכר בשמחת התנועה, לראות שהגוף לעולם לא שוכח, גם שנדמה שיובלות הוא לא נע, הוא לא באמת מתנוון, הגוף שמח בתנועה ומשתוקק אליה.
כל מתנת תנועה כזו מזכירה לו מי הוא ולמה הוא נוצר.
מעוררת את הרצון שהיה רדום עד עכשיו.
את השמחה של החיבור בינו לטבע.
האזניים שוב מתחדדות לזהות קריאות ציפורים והעיניים מגלות בהפתעה שפן סלע נמלט.

ללגום מי גשמים זכים ישר מהסלע
להשתעשע עם זוג טריסטרמיות במשחקי שריקות, כמו שריקת התנועה שאחרי שנים עדיין שגורה בפי.

ושיר המעלות מזמן לא היה נכון כל כך , שההד חוזר אלי מן הוואדי וההרים עוטפים אותי במצוקים רבי הוד.

״אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי
עזרי מעם ה׳ עושה שמים וארץ״

נחל חריטון
שבת פרשת שמות

יכולה

"המציאות היא מציאות,
אל מול המציאות כפי שהיא
תנסה לראות
האם אתה יכול להפוך את הלב שלך
למקום משכן ראוי לאלים?"

את המציאות אני לא תמיד יכולה לשנות,
אבל אני יכולה להתבונן בלב שלי.
במחשבות וברגשות שלי,
להסכים להיות עם מה שעולה.
לקבל.
לא להתנגד.
בכך אראה שיש משהו שמתרכך.
עדינות.
חמלה.

לעשות אהבה עם החיים

לעשות אהבה זה ביטוי של האהבה שזורמת בך ומבקשת לצאת לאור. זה קרה בתוכך קודם. עשית אהבה עם עצמך. אהבת את עצמך. ואז אתה נובע וגולש החוצה מרב שפע.
לעשות אהבה עם החיים פירושו שאתה מבקש לחוות ולשחק ולראות ולגלות ולדעת ולהתעורר. לעשות אהבה עם החיים זה לא לבחור מתי אנחנו שמחים אלא לשמוח ואז לראות את השמחה בכל דבר. זה לא לחפש דברים לאהוב אלא להיות אהבה ואז הכל קורן אליך בחזרה באור חוזר.
לעשות אהבה עם החיים זה לחבק אותם בשתי ידיים ואז מקרוב קרוב לומר עוד כן אחד ולעצום עיניים.הם יכו בכך וישוטו בך ויציפו אותך וילטפו אותך ובסוף, אתה תעטוף אותם באהבה.
לעשות אהבה עם החיים זה לתת להם לפרק אותך כדי שתגלה מה אתה באמת ותדע להבחין בין החולף לניצחי, בין מה שתלוי באדם ובאמונותיו לבין מה שהוא זה שמאפשר אמונות ותלות, ונותן את החולף והנצחי.

היום שלי מחכה לי

הבוקר, כמו גם אתמול - אנחנו מתעוררים עם שעון מעורר. מוקדם.
לקום, להתארגן, לארגן את הילדים, להכין סנדוויצ'ים...
אבל מה, הדרי הגאונה שמה את השיר הזה בתור שעון מעורר.
אז אני מקיץ,
מתוך הרגל מתכונן לקטר,
אבל השיר הזה של קרולינה "אל תאחר"
עושה לי הרגשה, כאילו היום שלי מחכה לי. ולא סתם, הוא עוד קורא לי "אהובי"...
אז מה ביום שלי מחכה לי באהבה?
איזה מפגש יתברר לאחר מכן כהתחלה?
איפה טמונה התרגשות?
הופך את היום ל"חפש את המטמון.."
מה ביום שלכם אוהב אתכם?
איפה אתם מחפשים ?
מוזמנים לשתף ולהתאמן, וכמובן גם להכנס ולמצוא את עצמכם באתר

חיפוש באתר

ידע חדש שפורסם

עשו לנו לייק בפייסבוק