עקדת יצחק

עקדת יצחקאישה חכמה מאד לימדה אותי היום, שבעקדת יצחק אלוהים אכן מבקש מאברהם לעקוד את בנו יצחק, וכשאברהם עשה כמצוותו עוצר אותו אלוהים. הוא לא התכוון שאברהם ילך עד הסוף. אין צורך.
אף פעם לא ראיתי את סיפור העקדה מן הזווית הזו. ראיתי את העקדה כהזמנה ברורה וחדה להתמזג בחזרה עם האלוהים, כי רק כך אתה יכול לעקוד את בינך.
עד היום ראיתי את העקדה לא כמבחן אלא כמעשה אהבה של אלוהים ,שמיועד כדי שנדע שאין באמת סוף ושהכל תנועה אחת, גם כשיש סוף נראה לעין.
אבל אף פעם לא ראיתי את האמירה האלוהית הברורה "אל תלך עד הסוף". אני חשבתי תמיד שאלוהים אומר "תלך עד הסוף! תלך עד הסוף! תן את הכל! הפסוק "הרפו ודעו אנוכי אלוהיכם" היה בשבילי זה שלימד ,שרק כאשר אנחנו מתים לעצמנו, מפסיקים לאחוז ולשמור על מה שחשבנו שאנחנו, נגלה מה אנחנו באמת. באלוהים. והנה אלוהים אומר לאברהם לא ללכת עד הסוף. לא כפשרה, אלא כי המעשה נעשה.

ואז הוסיפה אותה אישה חכמה ואמרה , שאנחנו אמורות להישאר. גם כשאנחנו לא מובנות. גם כשאנחנו בודדות והתנועה לידינו דלה ולא מחזירה אלינו את מה שברגע אחד מוחזר אלינו עם אישה ,ופותח, חי ומרומם. כי זה מה שאלוהים מבקש מאיתנו לעשות וכל השאר לא לנו הוא.

התרגשתי מאד מאד.
התרגשתי כמו שאני מתרגשת כשאני פוגשת אמת.
היה בזה משהו קדוש כי זה זה.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

חיפוש באתר

ידע חדש שפורסם

עשו לנו לייק בפייסבוק