התנועה שלא אני גורמת לה - מגרש 11

התנועה שלא אני גורמת לה"אני לא רוצה להכריח את עצמי, אבל אני כן רוצה להיות חלק. אני רוצה להקשיב לעצמי ולקצב שלי אבל לא רוצה לעצור את עצמי. לא רוצה לתת למחשבות שלי לגבי עצמי להיות תיקרת הזכוכית שלי. לפעמים אי חושבת שאני לא טובה מספיק או מסובכת יותר מאחרים ואז אני נזכרת שיש בי יופי מיוחד. "

תוך כדי שהסתכלנו יחד, כמו נקודות צבע על קנוואס ריק, הצטייר לו משחק:

פאה א'- חופש
ללמוד את החופש הזה, שבו אני לא דוחפת את עצמי, לא מכריחה את עצמי לכלום, לא שופטת ומרשה לעצמי להיות בדיוק איפה שאני

פאה ב'- הרצינות והכובד
ללמוד אותם, את הרצינות והכובד. את זה שאנחנו לוקחים את עצמנו ברצינות ואת זה שהכל נראה חשוב ומסוכן וקובע כל כך. להתקרב ולראות מהן המחשבות שיוצרות את הכובד והרצינות וגורמות לנו לעצור את התנועה. כמו לקפוא.

פאה ג'- התנועה שאני לא גורמת לה.
לשים לב לתנועה שקוריית כשאנחנו נותנים לעצמנו את כל החופש-לא מכריחים ולא תובעים דבר, ובאותו הזמן רפויים כי אנחנו מסתכלים על המחשבות שיוצרות כובד ורצינות. וכשאנחנו מסתכלים על המחשבות האלה הן יוצרות קלות ופשטות.

אז שם- מתוך החופש וההתבוננות על המחשבות שיוצרות כובד ורצינות, נוצר מרווח, אולי מרחב, שבו יש תנועה שיש לה עצמאות משלה. היא לא באה מדחיפה או ממשיכה שלנו. אבל היא מאד שם. מה היא? מאיפה היא באה? ומה קורה לנו כשאנחנו נענים ונישאים עליה, על הרוח הזאת?

תזכורת:
לשחק משחק אומר שאני מוזמן או מוזמנת לנוע בין הפאות של המשולש ולראות מה אני רואה. זה כמו לגור כל פעם בבית זמני ולראות מה קורה לי בבית הזה. מה אני רואה משם. מה נפתח.
ואז, ותוך כדי, אפשר גם לשים לב שמשהו נע וזז בנו. משהו שקרה בגלל שהסתכלנו. לא אנחנו עושים את זה אבל תשומת הלב שלנו עושה את זה.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן