מגרש משחקים - 2

game-2נכנסתי הבוקר למשחק:
1. לשים לב מה שלומי
2. לקבל את כל מה שאני פוגשת.
3. להמשיך לנוע (לא להיתקע)

הפעם התאים לי עיגול יותר ממשולש, זה הרגיש ממש כמו תנועה עגולה.

קצת ממה שראיתי -
קמתי עייפה, התמסרתי לעייפות, לא התנגדתי, העייפות נעלמה.

פגשתי תסכול עמוק, מחשבות מטלטלות וחזקות כמו (אני קצת מתביישת במחשבות האלה, אבל משתפת כי אני במשחק, אני מקבלת ולא שופטת) הבנתי את הרעיון (של החיים), מיציתי, אין לי כח יותר לשאת את המשא (את עצמי, את הפחדים שלי, את המחשבות שמנהלות אותי ועוד). בכיתי, התמסרתי התמסרות מלאה, הדרמה נעלמה, נהיה שקט.

פגשתי שמחה גדולה, מלאה בחיים, אהבה, יופי. הכל פתאום יפה כל-כך ומשמח. זה שלומי עכשיו.

ערב נפלא

תגובות

שרית מלמד: אח מיכל,את מכווצ׳צ׳ת לי ת׳לב
רותי בר שלו: וואו, זה יפה מאד ,מאד מאד. ושקט כל כך. ויפה.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן